כאשר יזם לראשונה ראש הממשלה המנוח מנחם בגין בשנת 1977 את תוכנית שיקום השכונות, הקהילה היהודית הקנדית היתה מן הראשונות להתלהב מן הרעיון הייחודי הזה ולהצהיר על תמיכה בו.
שותפות מצליחה צמחה בין איזורים אלו, תושביהם, עיריות וממשלות שונות לאורך השנים לבין הקהילות היהודיות ברחבי קנדה. כל הקהילות, גדולות וקטנות ברחבי קנדה שותפות עם אחת או יותר מן השכונות באיזורים אלו:
טורונטו: בית דגן, כפר גבירול (רחובות), אילת, קרית משה (רחובות)
מונטריאול: ירוחם, מרכז ד' (באר שבע)
אוטווה: נאות הרצל (נתניה)
וויניפג: גן יבנה
קאלגארי: מזכרת בתיה
וונקובר: כפר יונה
אונטוריו ואטלנטיק קנדה: אור יהודה, מבואות החרמון
מגבית קנדה: יפו ד' (תל אביב יפו)
12 קהילות ברחבי ישראל אל מול קהילה יהודית אחת בקנדה. ביחס לגודלה של הקהילה היהודית הקנדית זהו מס' מדהים של שותפויות (רק לארה"ב יש מס' גדול יותר של קהילות תאומות), רובן בעלות הישגים משמעותיים בתחום החברתי. הישגים אלו איפשרו לקהילות קנדה לצאת מאיזורים אלו בשלבים תוך הרגשה שהשגשוג והצמיחה ימשיכו להיות חלק מנחלת שיקום השכונות.
הקהילה היהודית הקנדית גאה להיות חלק משותפות זו, שותפות אשר אשר גרמה לריפוי חברתי, פיתוח מנהיגות ושיקום פיסי. רוב המקומות הרשומים למעלה הכפילו ואף שילשו את אוכלוסייתן מאז 1977 והפכו להיות מקומות מבוקשים לגור בהם עבור משפחות רבות שהגיעו ממקומות אחרים.
ההשפעה הפיסית בשכונות אלו ניתנת למדידה גם באמצעות 27 מתקנים בשכונות אלו, כגון: מרכזים קהילתיים, אודיטוריומים, בריכות שחייה, מבנים חינוכיים, מרכזי יום, מרכזי ספורט וכו'.
פרוייקט שיקום שכונות מהווה קשר ישיר בין יהודי קנדה ואוכלוסיית ישראל.